בית

Hébreu

Étymologie

De l’hébreu ancien בית, bet (« maison »).

Nom commun 1

בֵּית masculin

1. Nom de ב, lettre de l’alphabet hébreu.

Nom commun 2

בֵּית (beit) \ˈbe.it\ masculin

1. Maison.

Dérivés

• בּית לחם : Bethléem
• בית עולם (beit olam) : cimetière
• בית קברות (beit kvarot) cimetière
• בֵּית סֵפֶר (beit sefer) : école

Hébreu ancien

Étymologie

Du proto-sémite *bayt qui donne aussi بيت, bayt (« maison ») en arabe.

Nom commun

בית masculin *\ba.jiθ\

1. Maison.
2. Intérieur de la maison.

Dérivés

Suffixe	Suffixe Possessif	Préfixes
		-	ב+	ה+	ו+	ו+מן+	ל+	מן+
forme absolue singulier	-	בָּיִת */bɑ.jiθ/	בַּבַּיִת */ba.ba.jiθ/ בַּבָּיִת */ba.bɑ.jiθ/	הַבַּיִת */ha.ba.jiθ/ הַבָּיִת */ha.bɑ.jiθ/				מִבַּיִת */mi.ba.jiθ/
forme absolue singulier ה- de destination	-			הַבַּיְתָה */ha.baj.θɑ/ הַבָּיְתָה */ha.bɑj.θɑ/
forme construite singulier	-	בֵּית */beːθ/ בֵית־ */veːθ/ בֵּית־ */beːθ/	בְּבֵית */bə.veːθ/		וּבֵית */uː.veːθ/ וּבֵית־ */uː.veːθ/	וּמִבֵּית */uː.mi.beːθ/	לְבֵית */lə.veːθ/ לְבֵית־ */lə.veːθ/	מִבֵּית */mi.beːθ/
	1e personne masculin et féminin identiques singulier	בֵּיתִי */beː.θi/			וּבֵיתִי */uː.veː.θi/		לְבֵיתִי */lə.veː.θi/
	2e personne masculin singulier	בֵיתֶךָ */veː.θæ.xɑ/ בֵּיתְךָ */beːθ.xɑ/	בְּבֵיתֶךָ */bə.veː.θæ.xɑ/		וּבֵיתְךָ */uː.veːθ.xɑ/
	3e personne féminin singulier	בֵיתָהּ */veː.θɑh/
	3e personne masculin singulier	בֵיתוֹ */veː.θo/ בֵּיתוֹ */beː.θo/	בְּבֵיתוֹ */bə.veː.θo/
forme construite singulier ה- de destination	-	בֵּיתָה */beː.θɑ/
forme construite pluriel	2e personne masculin pluriel	בָּתֵּיכֶם */bɑ.teː.xæm/	בְּבָתֵּיכֶם */bə.vɑ.teː.xæm/

Prononciation

Massorète	בֵּית	בַּיִת	בָּיִת	בֵית־	בֵּית־
API	\beːθ\	\ba.jiθ\	\bɑ.jiθ\	\veːθ\	\beːθ\
SAMPA	/be:T/	/ba.jiT/	/bA.jiT/	/ve:T/	/be:T/